בקצרה: כורכום הוא שורש ממשפחת הג׳ינג׳ר, שהרכיב הפעיל העיקרי בו, כורכומין, נחקר בהרחבה בזכות השפעות נוגדות דלקת וחמצון. כתבלין הוא בטוח לרוב האנשים, וכתוסף הוא עשוי לסייע בחלק מבעיות העיכול והדלקת לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו. תוספי כורכום אינם מתאימים לכולם – כדאי להתייעץ לפני שימוש, במיוחד עם נוטלים מדללי דם, סובלים מאבנים בכיס המרה או בהריון.
| צורת צריכה | מתי היא מתאימה | שימו לב |
|---|---|---|
| תבלין או שורש טרי בבישול | שימוש יומיומי במטבח | בטוח בכמויות מזון, אך מספק מעט כורכומין ונספג באופן מוגבל |
| תמצית או כמוסות של כורכומין | כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית | אינטראקציות עם תרופות; דווחו מקרים נדירים של פגיעה בכבד |
| פורמולה משולבת (למשל עם פוספוליפידים או פלפל שחור) | כשנדרשת ספיגה טובה יותר | ספיגה גבוהה יותר מגבירה גם את הסיכון לאינטראקציות |
העולם המערבי הולך ונחשף בשנים האחרונות לסדרת צמחי מרפא שמוכרים באסיה כבר אלפי שנים. אחד מהם הוא הכורכום, מהצמחים הנחקרים ביותר בעולם, אשר זוכה לתשומת לב רבה מצידם של החוקרים שמנסים להבין את יעילותו במניעת מחלות מסוגים שונים, גם מחלות “ותיקות” וגם כאלו שמאפיינות את העידן החדש.
מהו כורכום ולמה כולם מדברים עליו?
מזה אלפי שנים נעשה שימוש בצמחי מרפא. חלק מהם לכדו את תשומת ליבם וסקרנותם של חוקרים ומדענים מהעידן המודרני והם עסוקים בנסיון להבין עד כמה הם יעילים במניעת מחלות הנחשבות ל”מודרניות”, למשל סוגי סרטן שונים, דלקות, אלצהיימר, דיכאון ומחלות אחרות. חשוב לומר שחלק גדול מהמחקרים עדיין מוקדמים (במעבדה או בקבוצות קטנות), ולכן מדובר בהשפעות אפשריות ולא בריפוי מוכח.
כורכום הוא אחד הצמחים המוכרים ביותר ברפואה המסורתית, והוא נחקר בהקשר של מחלות בדרכי העיכול, בעיות מפרקים, הפרעות מטבוליות ומצבים דלקתיים נוספים. חלק מהמחקרים מראים תוצאות מעודדות, אך צריכת כורכום אינה מונעת מחלות ואינה תחליף לאבחון ולטיפול רפואי. ברפואה הסינית אני רואה בו כלי תומך, שמשתלב בתוכנית טיפול אישית.
מאיפה מגיע הכורכום ואיך מכינים ממנו תבלין?
שורש כורכום טרי מזכיר מאד בצורתו שורש ג’ינג’ר. הסיבה לכך היא ששניהם שייכים לאותה משפחה, אולם גוון שורש הכורכום כהה יותר מזה של הג’ינג’ר. כשמקלפים אותו, מתגלה גוון כתום ועשיר בעל ניחוח ייחודי ונפלא.
מוצאו של הכורכום (Curcuma Longa או Turmeric) הוא מדרום אסיה, בעיקר הודו וסין. במטבח ההודי הוא משמש כתבלין העיקרי לתיבול המזון, במיוחד בקארי הידוע. הוא מוכר היטב גם למטבח המזרח תיכוני, שם משמש בעיקר את המטבח התימני והעירקי.
את תבלין הכורכום מכינים משורש כורכום טרי שמרתיחים אותו, מייבשים וטוחנים לאבקה בעלת גוון צהוב כתמתם.
שורש הכורכום ידוע כבר מתקופת העת העתיקה. הוא שימש כחומר אנטי דלקתי, אנטי מיקרוביאלי, סופח ומרגיע גזים. כיום נחקרות השפעותיו האפשריות במצבים דלקתיים ובבעיות במערכת העיכול, ויש גם מחקר מוקדם בתחום הסרטן – אך כורכום אינו טיפול בסרטן. כדאי לדעת שכורכום עשיר באוקסלטים, ולכן מי שנוטה לאבנים בכליות צריך להיזהר בתוספי כורכום.
בכורכום יש נוגדי חמצון (במיוחד בשורש) וסיבים תזונתיים, והוא נחקר גם בהקשר של רמות כולסטרול בדם ותפקוד מערכת החיסון, עם תוצאות שאינן חד-משמעיות. השורש מכיל גם ויטמינים בכמויות קטנות (בכמות הנצרכת כתבלין תרומתם לתזונה צנועה), ביניהם כולין, B6, ריבופלאבין- B2 וניאצין- B3. כמו כן קיימים בשורש מינרלים כמו סידן, אשלגן, מגנזיום, ברזל, מנגן ואבץ. מינרלים אלו חשובים מאד לתהליכים חיוניים בגוף, כמו ייצור תאי דם אדומים, שמירה על קצב הלב ושמירה על הרקמות מפני רדיקלים חופשיים.
ניתן לראות שלכורכום יתרונות בריאותיים רבים שהיו ידועים לסינים ולהודים כבר בעת העתיקה, וכיום מוכרים גם בעולם המערבי.
מה ידוע על הרכיבים הפעילים בכורכום?
צריכה של כורכום כתבלין היא חלק מתזונה מגוונת, אך בכמויות קטנות אין לצפות ממנה למנוע מחלות. היום הוא נחשב לאחד הצמחים החשובים ביותר מבין צמחי המרפא, לאחר שנחקרו הרכיבים הפעילים העיקריים שבו- הכורכומין והטורמרון.
כורכומין הוא פוליפנול שאחראי לצבע הצהוב של הכורכום. זהו חומר נוגד חמצון ונוגד דלקת, שנחקר בהקשר של תפקוד הכבד ומערכת החיסון, וגם במחקרי מעבדה על תאים סרטניים. עם זאת, אין הוכחה שהוא מונע סרטן בבני אדם, ומטופלים בכימותרפיה או בטיפול אונקולוגי אחר חייבים להתייעץ עם האונקולוג לפני נטילת תוסף, כי הוא עלול להשפיע על הטיפול.
טורמרון הוא השמן האתרי המרכזי בכורכום. גם לו, כמו לכורכומין, מיוחסות תכונות נוגדות דלקת, אך המחקר עליו בבני אדם עדיין מועט.
בכל הנוגע למחלות מעיים דלקתיות, דוגמת קוליטיס וקרוהן, ישנם מחקרים שבהם כורכומין, שניתן כתוספת לטיפול התרופתי הקבוע, נקשר לשיפור בקרב חלק מחולי קוליטיס כיבתית. הנתונים עדיין מוגבלים, וכורכום אינו תחליף לתרופות שנרשמו על ידי הגסטרואנטרולוג – אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא הרופא. גם לתוספים טבעיים יש תופעות לוואי ואינטראקציות אפשריות.
מחקרים בוחנים את השפעת הכורכום על אנזימי הכבד ועל הפרעות מטבוליות, אך חשוב לדעת גם שדווחו מקרים נדירים של פגיעה בכבד בעקבות תוספי כורכום מרוכזים. מי שסובל מאבנים בכיס המרה או ממחלת כבד צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש בתוסף, ואם מופיעים צהבת, שתן כהה או כאב בבטן העליונה יש להפסיק את השימוש ולפנות לרופא.
למי תוספי כורכום עלולים לא להתאים?
כתבלין במטבח כורכום בטוח לרוב האנשים, אבל במינונים של תוסף יש להתייעץ קודם:
- נוטלים מדללי דם או נוגדי קרישה, או לקראת ניתוח.
- נוטלים תרופות לסוכרת או תרופות קבועות אחרות.
- סובלים מאבנים בכיס המרה, ממחלת כבד או מנטייה לאבנים בכליות.
- בהריון או בהנקה.
- מטופלים בכימותרפיה או בטיפול אונקולוגי.
תופעות לוואי נפוצות של מינונים גבוהים הן אי נוחות בקיבה, צרבת או שלשול.
איך כדאי לצרוך כורכום?
ההודים מכנים את הכורכום “פלא הזהב”. ויש דברים בגו. אולם כיצד כדאי לצרוך אותו? כאמור, ניתן לקנות שורש כורכום טרי בשווקים השונים ואפילו בחלק מהמרכולים. עונת החורף היא עונתו של הכורכום וגם אם קניתם שרש גדול, ניתן לשמור אותו במקפיא. יתרה מכך, כורכום הוא שורש שקל לגדל אותו לבד והיבול שהוא מפיק הוא רב מאד.
חשוב לקחת בחשבון ששורש כורכום מלכלך מאד את משטח העבודה, הידיים וכל מה שהוא בא עמו במגע. כמו כן, כשהוא נצרך במתכונתו הטרייה, טעמו עז ביותר וחשוב לא להפריז במינונים שלו. בנוסף, לכל חלק בכורכום יש איכויות וטמפרטורה שונות, כך שהצריכה שלו צריכה להיות זהירה ורצוי לעשות זאת לאחר התייעצות עם מטפל מומחה.
למתקשים עם המחשבה על לכלוך, גירוד הכורכום ושימוש במתכונת הטבעית שלו, יש פתרונות מצוינים שמגיעים בצורת פורמולות, תמציות וכדורים. לא רק זאת, כדי להפיק את המיטב משורש הכורכומין וכדי שיהיה אפקט של ממש על גופנו, יש לצרוך כמויות גדולות ממנו, הרבה יותר ממה שאדם ממוצע יוכל לצרוך ביום. לכן, באמצעות תמציות ופורמולות ייעודיות, ניתן לרכז את הכמות היומית הנדרשת, לטיפול בגוף, או כמניעה.
ברפואה הטבעית נעשה שימוש נרחב בכורכום ומיוצרות ממנו תמציות בהתאמה אישית ובמינונים אינדיבידואליים המתאימים לכל מטופל. לעתים משולב הכורכומין עם רכיבים פוספוליפידים שמאפשרים ספיגה מקסימלית שלו, ובהתאם לצורך של המטופל. רכיבים אלו משפרים משמעותית את ספיגת הכורכומין בהשוואה לכורכומין במצבו הטבעי, ולכן גם המינון צריך להיות מותאם בזהירות.
התמציות מיוצרות באמצעות מיצוי הצמח ובריכוזים שונים בהתאם לצורך המטופל.
רוצים לקבל מידע נוסף על הכורכום ותכונותיו ולהתאים את התמצית המדויקת עבורכם? אשמח לסייע לכם בתכנון תוכנית טיפול מקיפה, מבריאה ומיטיבה לשיפור הבריאות ולהרגשה טובה.
שאלות נפוצות על כורכום
מה ההבדל בין כורכום לכורכומין?
כורכום הוא השורש או התבלין כולו, וכורכומין הוא הרכיב הפעיל העיקרי בו. תוספים מכילים לרוב כורכומין מרוכז בכמות גדולה בהרבה מזו שבתבלין.
האם כורכום עוזר למערכת העיכול?
ברפואה המסורתית הוא משמש להקלה על גזים ותחושת כובד, ונחקר גם כתוספת לטיפול בקוליטיס. אצל מי שסובל מצרבת, מינונים גבוהים עלולים דווקא להחמיר.
איך משפרים את ספיגת הכורכום?
צריכה יחד עם מעט שומן או פלפל שחור משפרת את הספיגה, ויש תכשירים שמשלבים פוספוליפידים לאותה מטרה. ספיגה טובה יותר מחייבת גם זהירות רבה יותר במינון.
מי לא צריך לקחת תוספי כורכום ללא התייעצות?
מי שנוטל מדללי דם או תרופות לסוכרת, מי שסובל מאבנים בכיס המרה או ממחלת כבד, נשים בהריון ובהנקה, מטופלים אונקולוגיים ומי שלקראת ניתוח.
האם אפשר להחליף תרופה נוגדת דלקת בכורכום?
לא. כורכום יכול לשמש כתוספת לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו, ואין להפסיק או להוריד תרופה ללא הרופא המטפל.
מאיה נאור מטפלת ברפואה סינית ועבדה כעשור במכון הגסטרואנטרולוגי שבמרכז הרפואי שיבא, בתל השומר. מתמחה בהפרעות במערכת העיכול.
מטפלת ברפואה סינית בתל אביב ועמק החולה, גליל עליון.
להרחבה בנושאים קרובים: שורש אסטרגלוס, הל (קרדמון) וקליפת מנדרינה.
