הכאב הבלתי נראה: התמודדות וטיפול בפוסט טראומה

מאת מאיה נאורעודכן: הבלוג של מאיה נאור
טיפול בפוסט טראומה

בקצרה: פוסט טראומה (PTSD) היא הפרעה שבה תסמינים כמו פלאשבקים, סיוטים, הימנעות ודריכות יתר נמשכים יותר מחודש אחרי אירוע טראומטי ופוגעים בתפקוד. הטיפול המרכזי הוא פסיכותרפיה ממוקדת טראומה ולעיתים תרופות, וכלים כמו תרגול נשימות, תמיכה משפחתית ורפואה משלימה יכולים לסייע לצדו ולא במקומו.

מצב מה מאפיין אותו מה מומלץ לעשות
תגובת דחק ראשונית פחד, קשיי שינה ומחשבות חוזרות בימים ובשבועות שאחרי האירוע תמיכה של קרובים, שמירה על שגרה, תרגול נשימות ומעקב
פוסט טראומה (PTSD) תסמינים שנמשכים מעל חודש ופוגעים בעבודה, בשינה או בקשרים פנייה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לאבחון וטיפול
מצב חירום מחשבות על פגיעה עצמית, ייאוש עמוק או חוסר יכולת לתפקד פנייה מיידית למוקד רפואי, למד”א 101 או לער”ן 1201

הכאב הבלתי נראה: התמודדות וטיפול בפוסט טראומה 

כאשר הנפש אינה רגועה בשל חוויות טראומטיות, עשוי להתפתח מצב שנקרא “פוסט טראומה” • פוסט טראומה הוא מצב רגשי שנעשה גלוי בגוף כתוצאה מחוויות טראומטיות והוא אוצר בתוכו עולם שלם של רגשות, תגובות ואתגרים • במאמר הבא, נצלול לתוך דפוסי הזיהוי, דרכי ההתמודדות והטיפול המומלצות בפוסט טראומה בילדים ובמבוגרים • ואיך מתמודדים עם הפחדים שמגיעים ממראות המלחמה? • בואו ללמוד איך לזהות ולקבל עזרה

אז מה זה בעצם פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המקצועי PTSD, היא הפרעת דחק המתפתחת בנפש האדם לאחר חשיפה לחוויות טראומטיות במיוחד כמו צפייה בהרג, פגיעה מינית, תאונת דרכים, פיגוע או אירועים קשים אחרים. 

הפוסט טראומה עשויה להתבטא במספר תסמינים שונים  יכולה להופיע בתור פלאשבקים, סיוטים, קושי בהירדמות, חוסר תיאבון ועוד. לעתים התסמינים חולפים לאחר כמה ימים או שבועות בודדים מזמן האירוע, ולעתים הם נשארים חודשים רבים ואפילו שנים.

חשוב לציין שהופעת התסמינים אינם בהכרח מצביעים על פוסט טראומה – רק כאשר התסמינים ממשיכים להופיע לאחר זמן רב (חודש או יותר) ניתן להגדיר זאת כפוסט-טראומה.

לפרטים ויצירת קשר: 054-7449732

כיצד נראה אדם פוסט טראומטי?

אדם הנמצא בפוסט טראומה הוא אדם שחווה שוב ושוב את המאורע הטראומטי שהצית אצלו את ההפרעה. החוויה החוזרת עשויה להתרחש בצורת מחשבות שאינן מרפות, סיוטים, פלאשבקים וכדומה. על-פי רוב, אדם כזה יסבול מקשיי הירדמות והתעוררות תכופה במהלך הלילה. 

מעבר לזה, אדם פוסט טראומטי עלול לחוות את הטראומה מחדש בעקבות טריגרים שנחקקו אצלו במהלך האירוע – כמו ריח מסוים, צליל ספציפי או מראות שונים. לכן, אדם כזה לרוב ינסה להימנע ככל האפשר מהיתקלות באותם הטריגרים ובכך יגביל את עצמו בהמון תחומים בחיים.

פוסט טראומהמה גורם לפוסט טראומה?

מלבד ההסברים המסורתיים להתפתחות פוסט טראומה, כדי להבין עד הסוף את ההפרעה, עלינו להבין אילו גורמים נפשיים עומדים מאחוריה ומה תפקידם. מקובל לחלק את הפוסט טראומה ל-3 גישות שונות: הגישה הפסיכואנליטית, הגישה הביולוגית והגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.

  • הגישה הפסיכואנליטית: לפי הגישה הפסיכואנליטית, התפרצות פוסט טראומה בגיל מבוגר היא תוצאה של התעוררות אירוע טראומטי שהתרחש בילדות. מנגנוני ההגנה של הנפש הדחיקו והדחיקו את הטראומה מהילדות והיא התעוררה מחדש לנוכח חוויה טראומטית דומה. 
  • הגישה הביולוגית: הגישה הביולוגית גורסת כי אנשים המפתחים פוסט טראומה הם כאלו שמערכת הויסות שלהם לא תפקדה כמו שצריך במהלך האירוע הטראומטי: ויסות לא תקין של מערכת הדחק והורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין נמצא במחקרים כקשור להתפתחות ההפרעה.
  • הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית: לפי הגישה הזו, הסובייקט לא הצליח לעכל כהלכה את החוויה הטראומטית ומכאן מתפתחת תנודה רחבה בקליטת האירוע במוח: או היזכרות מוגברת (פלאשבקים, סיוטים חוזרים, מחשבות) או הדחקה מוחלטת וביטול האירוע במוח.

כמה נפוץ פוסט טראומה בישראל?

הנתונים שלהלן הם הערכות כלליות, והם משתנים בין מחקרים ובין תקופות:

  • התסמינים מופיעים בדרך כלל בחודשים הראשונים שאחרי האירוע, אך לעיתים הם מתעכבים ומופיעים רק אחרי 6 חודשים ויותר.
  • כ-9% מהאוכלוסיה סובלים מפוסט טראומה.
  • בין 10% ל-15% מכלל הנפגעים במלחמה הם לוחמים הלומי קרב.
  • אירועי טרור ומלחמה הם גורם מרכזי לפוסט טראומה בישראל.
  • תושבי הדרום ותושבי שדרות בפרט, חווים יותר פוסט טראומה: כ-12% מהאוכלוסייה.
  • ילדים ונוער עד גיל 17 שנחשפו לטראומה מצויים בסיכון גבוה ל-PTSD
  • השכיחות של PTSD אצל ילדים נאמדת על כ-16%
אינפוגרפיקה: התמודדות עם פוסט טראומה ומתי לפנות לעזרה

כיצד להתמודד עם המחשבות?

ראשית, יש להבין שמדובר במנגנונים טבעיים של הנפש – לא צריך לפחד ש”השתגעתם” או שאתם מאבדים את השפיות שלכם. שנית, אל תנסו להתעלם מהתחושות שלכם או להדחיק אותן – מלבד זה שלא תצליחו, הדבר עלול אפילו להחמיר את המצב.

דרכים מומלצות להתמודד עם המחשבות הן בראש ובראשונה לקבל תמיכה מאנשים קרובים: לערוך שיחה מנחמת עם בני משפחה או חברים קרובים עשויה להפחית את הלחץ והדאגה. כמו כן, אפשר לשחרר את הלחץ על ידי בכי. לא להתבייש לבכות ולהוציא את כל מה שהצטבר בנפש. הכי חשוב זה לקבל את המצב הנתון ולא לנסות להדחיק אותו.

איך מטפלים בפוסט טראומה, ומה מקומה של הרפואה המשלימה?

הטיפול המוכח והמרכזי בפוסט טראומה הוא פסיכותרפיה ממוקדת טראומה אצל איש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש, ולעיתים גם טיפול תרופתי בהנחיית פסיכיאטר. הרפואה המשלימה יכולה לסייע לצד הטיפול הזה ולא במקומו.

דרך נוספת להפחית את התסמינים של הפוסט טראומה היא באמצעות הרפואה האלטרנטיבית בשילוב צמחי מרפא טבעיים. כמו כן דיקור סיני, למשל, יכול להביא לרגיעה ולהפחית את תסמיני הלחץ והדאגה. בנוסף, מי שחווה תסמיני פוסט טראומה עשוי למצוא הקלה משמעותית באמצעות נטילת פורמולות של צמחי מרפא אשר מותאמים אישית בשילוב תוספי תזונה טבעיים. חשוב לעדכן את הרופא או הפסיכיאטר המטפל על כל צמח או תוסף, משום שחלקם עלולים להשפיע על פעולת תרופות. 

איך תרגול נשימות עוזר להפחית לחץ?

דרך מומלצת במיוחד להפחתת מתחים ולחצים היא על ידי ביצוע תרגילי נשימה. ישנם כמה סוגי טכניקות נשימה ייעודיים לצורך הרגעה והפחתת סטרס. 

תרגולי נשימות נחשבים ליעילים במיוחד והם מתבססים על מחקרים בנושא.

נשימה איטית ועמוקה מפעילה את מערכת העצבים האחראית על הרגעת הגוף, ולכן היא כלי פשוט שאפשר להשתמש בו בכל רגע של לחץ. היא אינה מחליפה טיפול נפשי, אך משלימה אותו היטב.

קיימות מספר טכניקות שונות לביצוע תרגולי נשימות, אולם כל התרגילים מתבססים על מכנה משותף זהה: נשימות איטיות, עמוקות וארוכות דרך האף ונשיפה באופן זהה דרך הפה. 

מעבר לבסיס הזה, קיימים וריאציות שונות: תרגולים המשלבים דמיון מודרך, ספירת נשימות,  נשימה סרעפתית ועוד ועוד.

כיצד לשמור על הנפש שלנו בתקופה מאתגרת?

אנחנו הישראלים רגילים לחיות במציאות ביטחונית מורכבת. לעיתים תכופות אנו מתמודדים מול איומי טרור, פיגועים, מתקפות טילים ואזעקות בכל רחבי הארץ – דבר שמשפיע המון על הקולקטיב שלנו כעם ועל הנפש הפרטית שלנו בפרט. לכן, עלינו לשמור על הנפש שלנו בריאה בדיוק כפי שאנו שומרים על גוף בריא. 

כדי לשמור על נפש בריאה יותר, חשוב שלא לצרוך המון חדשות או תוכן קשה – יש לזכור שאנו עלולים לקבל טלטלה נפשית בכל צפייה בסרטון שמופץ, מכל ידיעה על חייל הרוג או בכל פעם שהאויב שלנו מאיים להשמיד אותנו.

כאן המקום לציין שאין כל פסול בלנסות להתעלם מהמצב הביטחוני בכדי לשמור על הנפש בריאה יותר – רבים מרגישים שהסולידריות והלכידות החברתית נפגעת כאשר הם מתעלמים מהחדשות, אולם לאמיתו של דבר, בזמני חירום מספיק להתעדכן מעט במהלך היום במהלך העניינים ולא לצרוך חדשות באופן אובססיבי.

שמרו על הילדים!

הדאגה הגדולה ביותר שלנו היא לשמור על נפשם של הילדים. בזמני חירום בפרט, חשוב לשמור עליהם ועל חוסנם הנפשי ולא לעורר אצלם פאניקה או חרדה. הדרך הטובה והיעילה ביותר היא לשדר להם שהמצב תחת שליטה. לא חייבים להסתיר מהם את כל מה שקורה, אלא לתווך להם את המידע – כל ילד לפי הכוחות הנפשיים שלו והיכולת שלו להכיל – אבל  באופן רגוע, אופטימי ונטול פאניקה מיותרת.

כמו כן, חשוב לשמור על הלכידות המשפחתית, להמשיך עם הפעילויות המשפחתיות השגרתיות ככל הניתן ולא לשבור את כל הכלים במצבי חירום.

נקודה נוספת שחשוב לזכור – ילדים רגישים מאוד לשינויים קיצוניים בשגרה שלהם. בזמני לחימה, השגרה היומית שלהם מתהפכת לחלוטין – פתאום אין בתי ספר וגנים, המסגרות החינוכיות סגורות לאורך זמן והם נמצאים בבית עם ההורים, שלעתים גם לא הולכים לעבודה. במצבים כאלו, מומלץ להסביר להם את מה שקורה ועדיין לנסות לשמור על השגרה ככל שהמצב מאפשר.

אילו פעילויות מומלצות לילדים בשעת חירום?

כאמור, שמירה על נפש בריאה וחזקה של הילדים שלנו היא מטרת העל של כל הורה בתקופות חירום. כפי שהדגשנו בפסקה הקודמת, השמירה על השגרה עשויה להיות כלי יעיל ועוצמתי לעשות זאת. על כן, ערכנו לכם רשימה של פעילויות מומלצות במיוחד: 

  • צפייה בטלוויזיה: בשעות הרבות בהן הילדים וההורים נשארים בבית, אפשר להתאחד כולם סביב הטלוויזיה ולצפות בסרטי קומדיה משעשעים או בסרטי אנימציה לכל המשפחה, שיסייעו להשכיח מעט את המצב.
  • ספורט קבוצתי: פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח ומסייעת להפחית סטרס. נסו לשלב פעילויות גופניות עם הילדים במהלך השהות הארוכה בבית. כשמתאפשר, עדיף לקיים את הפעילות הזו בחוץ.
  • לדבר: צרו אווירה פתוחה, מקבלת ותומכת עם הילדים שלכם. תנו להם לשאול כל מה שעולה על רוחם והסבירו להם מה מתרחש. אתם תהיו מופתעים עד כמה הם מבינים את המצב. חשוב לתת להם מקום להתבטא מבלי להרגיש לא ראויים, פחדנים או ילדותיים.

אל תתמודדו עם זה לבד!

אם אתם מתמודדים עם תסמינים של פוסט טראומה, או שאתם חושבים שילדכם או אדם קרוב אליכם מתמודד עם פוסט טראומה, זה הזמן שלכם לפנות אל גורמי המקצוע השונים ולטפל בנפש הפגועה. חשוב לזכור שאינכם נמצאים לבד בסירה הזו! המון אנשים אחרים נמצאים במצב שלכם – שתפו את שעובר עליכם עם אדם אהוב, שלחו הודעה מנחמת לאדם פגוע, ודאגו לשמור על הנפש שלכם בריאה וחזקה כמה שאפשר.

רפואה משלימה יכולה לסייע בהקלה על חלק מתסמיני ה-PTSD, כמו קשיי שינה ומתח, לצד הטיפול הנפשי והרפואי ולא במקומו. במקרה של מחשבות על פגיעה עצמית או מצוקה נפשית קשה יש לפנות מיד למוקד רפואי, למד”א 101 או לער”ן 1201. 

הפורמולות הצמחיות מהוות חלק מרכזי בטיפול הטבעי בקליניקה. הן נרקחות באופן אישי ומותאמות לכל מטופל בהתאם לתסמינים ולרקע הבריאותי שלו.

פנו אלי עוד היום על מנת לקבל מידע נוסף על פורמולות טבעיות ותוספי התזונה לחיזוק מערכות הגוף!

לפרטים ויצירת קשר: 054-7449732

שאלות נפוצות על פוסט טראומה

מתי תגובה לאירוע קשה נחשבת לפוסט טראומה?

תגובות דחק בימים ובשבועות שאחרי אירוע הן נפוצות. כשהתסמינים נמשכים מעל חודש ופוגעים בתפקוד, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לאבחן פוסט טראומה.

מה הטיפול המומלץ בפוסט טראומה?

הטיפול המרכזי הוא פסיכותרפיה ממוקדת טראומה, ולעיתים גם תרופות בהנחיית פסיכיאטר. תרגול נשימות, תמיכה חברתית ורפואה משלימה יכולים לסייע לצדו.

האם דיקור סיני וצמחי מרפא יכולים לעזור בפוסט טראומה?

הם עשויים לסייע בהקלה על מתח, קשיי שינה ותחושת דריכות, כחלק מטיפול כולל ולא במקום טיפול נפשי. חשוב לעדכן את הרופא על כל צמח או תוסף.

איך מזהים פוסט טראומה אצל ילדים?

אצל ילדים זה עשוי להופיע כסיוטים, פחד מפרידה, נסיגה בהתנהגות, משחק שחוזר על האירוע או קשיי ריכוז. כשהסימנים נמשכים, מומלץ לפנות לרופא הילדים או לפסיכולוג ילדים.

מתי צריך לפנות לעזרה דחופה?

כשיש מחשבות על פגיעה עצמית או באחרים, ייאוש עמוק או חוסר יכולת לתפקד. במצבים אלה יש לפנות מיד למוקד רפואי, למד”א 101 או לער”ן 1201.

רוצים להבין מה קורה בבטן?

השאירו פרטים ומאיה תחזור אליכם בהקדם

054-7449732

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם
    יצירת
    קשר
    חיוג למאיה השארת פרטים